גֶּבֶר וְאִשָּׁה בְּחֶדֶר בַּיִת הוּא רַק בַּיִת הוּא אוֹמֵר לָהּ לִפְעָמִים חָסֵר בּוֹ בַּיִת וּבַחֲשֵׁיכָה הִיא יְכוֹלָה לִרְאוֹת שִׁדָּה, רְאִי, כַּמָּה מִלִּים קְטַנּוֹת קָשׁוֹת בַּעֲרֵמָה עַל הַשֻּׁלְחָן, מַאֲוַיֵּי הַגּוּף לַחִים כְּמוֹ הָאֲוִיר וְאֵין בְּגָדָיו בְּתוֹךְ מַחְשְׁבוֹתֶיהָ: בַּשָּׁמַיִם אֵין מָקוֹם לְכָל הָאֲנָשִׁים אֲך כָּל הָאֲנָשִׁים צְרִיכִים שָׁמַיִם וְהַלֵּב שֶׁלָּהּ, אוּלַי נִשְׁכַּח בַּעֲבוֹדָה, בַּמְּכוֹנִית, אוּלַי הוּא פֹּה, … המשך לקרוא גֶּבֶר וְאִשָּׁה